יום רביעי, 12 במרץ 2008

הטבח בגטו עזה

מאת: אלי אמינוב

"תושבי שדרות, עוטף עזה ואשקלון (מ'גדל הפלסטינית) חייבים את מצוקתם רק לממשלתם, שהכניסה את תושבי רצועת עזה לגטו, לאותו סיר לחץ של מחסור מחריד, של הפצצות והפגזות יומיומיות, של הוצאות להורג ללא משפט, של ניתוק גמור מהעולם החיצון. ירי הקסאם אינו הסיבה לרצחנות הישראלית, אלא תגובה עליה"

"אין בעזה אנשים לא מעורבים, כל האוכלוסייה תומכת במחבלים ומעניקה להם מחסה". משפט זה, שהשמיע אחד ממפקדי הצבא שהשתתפו ברצח ההמוני ברצועת עזה, שודר שוב ושוב ברשת ב' של קול-ישראל בערב ה-3.3.08, לא רק כדי להצדיק את הטבח האחרון, אלא כדי להכשיר את הקרקע לטבח הבא. כל אמצעי התקשורת הישראליים יצאו במסע תעמולה מזעזע המציב את המציאות על ראשה, הופך לבן לשחור ושחור ללבן ומאשים את הפלסטינים בזוועה שהמיטה עליהם ישראל. במסגרת מבצע הדיסאינפורמציה מחרימה ישראל את רשת אל-ג'זירה, שהביאה דיווחי אמת מעזה, ועתה היא מנהלת מסע הכפשה נגד עיתונאיה. עדר עיתונאי ישראל מתייצב לימין הממשלה ואינו מוכן להגן על עיתונות חופשית המוכנה להסתכן ולהביא את החדשות לביקורת הציבור.

מאז השתלטות ממשלת חמאס על רצועת עזה נרתמה ממשלת ישראל למאמץ למגר אותה. ההנחיה לכך מגיעה כמובן מהממשל של בוש, כחלק ממלחמתו ההזויה ב"ציר הרשע". כך הצבא פותח סיבובי עימותים כל שבוע-שבועיים. הסיבוב האחרון נפתח ביום רביעי, ה-27.02.08, כאשר לאחר רגיעה של עשרה ימים שיגר כלי טיס ישראלי טיל שהרג חמישה אנשי הדרכה של גדודי עז-א-דין אל קסאם שהיו בנסיעה בחאן יונס. דובר הצבא טען שהם היו בדרכם לאתר שיגור של רקטות קסאם. זה בלתי אפשרי: חאן יונס שוכנת בדרום הרצועה, ואתרי השיגור הם בצפון הרצועה. מטרת הריגת המדריכים היתה לפתוח עוד סיבוב של עימות.

הממשלה הישראלית הכניסה לעימות היזום חטיבת חי"ר (2,000 איש), חטיבת שריון, כוחות הנדסה להריסת בתים, וכמובן מסוקים, שחגו כל זמן הלחימה מעל זירות הקרב במחנה הפליטים ג'באליה וסג'עיה והמטירו אש. מקורות ממשלתיים לא הסתירו כי בצד המטרה הצבאית של "בניית מאזן הרתעה חדש בין ישראל לחמאס", היעד האמיתי של המבצע ושל אלה שיבואו אחריו הוא פוליטי: הפלת ממשלת חמאס. הריסת הבניין של משרד ראש הממשלה, שרוקן עוד קודם מכל תכולתו על-ידי הפעילים, היה איום עם מהות פוליטית ממוקדת.

בחמשת ימי הלחימה נהרגו כ-120 בני אדם, כמחציתם אזרחים לא לוחמים, ומהם כ-20 ילדים. כמו כן נפצעו מאות. הצבא הישראלי נהנה מעדיפות טכנולוגית מוחצת. אותם אמצעים שהמדע ייצר לרווחתה של האנושות מופעלים על-ידיו למלאכת הרג והרס, להורדת אוכלוסייה שלמה לרמה תת-אנושית.

ההתנהלות הרצחנית של ממשלת ישראל בעימותים הצבאיים עם האוכלוסייה ברצועת עזה היא המשך מדיניותה היומיומית כלפי אנשי עזה; מדיניות של כיתור ומצור, של שלילת הצרכים האנושיים הבסיסיים. הם אומרים: "נספק להם מצרכים חיוניים". גם זה איננו נכון. אבל אם היה השקר אמת, הם אומרים למעשה: אנחנו מתייחסים לפלסטינים כאל חיות בגן חיות. גם להן "מספקים צרכים חיוניים". המצב הבלתי אנושי שאליו דירדרה ממשלת ישראל את האוכלוסייה הפך בהכרח את הרצועה לסיר לחץ רותח.

ירי רקטות הקסאם הוא בבחינת קילוחי הרתיחה הזאת. תושבי שדרות, עוטף עזה ואשקלון (מ'גדל הפלסטינית) חייבים את מצוקתם רק לממשלתם, שהכניסה את תושבי רצועת עזה לגטו, לאותו סיר לחץ של מחסור מחריד, של הפצצות והפגזות יומיומיות, של הוצאות להורג ללא משפט, של ניתוק גמור מהעולם החיצון. ירי הקסאם אינו הסיבה לרצחנות הישראלית, אלא תגובה עליה.

בשנתיים האחרונות, מאז הבחירות שבהן ניצח חמאס, הרגו הכוחות הישראליים כ-900 אנשים ברצועה, מחציתם אזרחים לא-חמושים, וזה בלי לספור את 120 הקורבנות החדשים. לעומת זאת, בצד הישראלי של "גדר המערכת" נהרגו על-ידי הקסאמים ארבעה תושבים. המספרים מדברים בעד עצמם. כעת מודיע שר הטבחים ברק כי "תושב אש לכל מקורות הירי", כלומר ירי תותחים מסיבי יפתח ישירות על ריכוזי אוכלוסין.

מערכת התעמולה הישראלית על כל אגפיה, המפיצה שקרים המטילים על הקורבנות את האחריות לרציחתם, נהנית מגיבוי של האימפריאליזם האירופי, אימפריית הרשע האמריקאית וסוכנות חבר השודדים של האו"ם. אך אנו איננו מתכוונים לשתוק. במלחמת החורמה נגד העם הפלסטיני הצליחה ישראל אף להסתיר את כוונתה להקריב את גלעד שליט כדי לא לשחרר שבויים פלסטינים. יהיה הדבר אות לכל אם ישראלית השולחת את בנה לצבא.

מעגל הדמים יישבר רק כאשר תפסיק ישראל את הטרור הרצחני נגד הפלסטינים ותכיר בזכות המלאה שלהם להגדרה עצמית.

אין תגובות:

פרסום תגובה